בין קנדידה לקנדידיאזיס

 

• קנדידיאזיס רירי (Mucosal candidiasis);

• קנדידיאזיס אורלי (Oral candidiasis);

• זיהום קנדידה בנרתיק (Candidal vulvovaginitis);

• זיהום קנדידה בעטרת הפין (Candidal balanitis);

• קנדידה בוושט (Esophageal candidiasis);

• קנדידיאזיס של העור (Cutaneous candidiasis);

• זיהום קנדידה בקפלי העור (מפשעה) Candidal intertrigo));

• פרונכיה – פטרת ציפורניים (Candidal paronychia);

• קנדידיאזיס של פי הטבעת (Perianal candidiasis);

• דרמטופיט קנדידה (Candidid);

• קנדידיאזיס ריריות כרוני (Perianal candidiasis);

• תפרחת חיתולים (Diaper candidiasis);

• פטרת הציפורניים (Onychomycosis);

• קנדידיאזיס פולשני;

• קנדידיאזיס סיסטמטי (Systemic candidiasis) מערכת של איבר אחד;

• קנדידיאזיס מפושט (Disseminated candidiasis) קנדידיאזיס רב-מערכתי;

• קנדידיאזיס אנטיביוטי ((Iatrogenic Candidiasis) נגרמת לאחר שימוש באנטיביוטיקה.

 

 

קנדידיאזיס (Candidiasis) פטרת הפה או זיהום שמרים (Yeast Infection) הם למעשה סוגים שונים של זיהומים פטרייתיים מסוג קנדידה (שהוא סוג אחד של שמרים). קנדידה אלביקנס הנו הגורם הנפוץ ביותר לקנדידיאזיס אצל בני-אדם. מבחינה טכנית קנדידה אלביקנס מכונה באנגלית גם candidosis, moniliasis או .oidiomycosis.

המונח קנדידיאזיס מקיף זיהומים רבים הנעים בין זיהומים שטחיים, דוגמת פטריית פה או וגיניטיס (אטרופיה נרתיקית) ועד למחלות מערכתיות בעלות פוטנציאל סיכון חיים. לזיהומי קנדידה מהסוג השני נהוג להתייחס גם כקנדידמיה או קנדידיאזיס פולשני, ולרוב הם פוגעים באנשים בעלי כשל חיסוני, דוגמת חולי סרטן , מושתלי איברים, חולי איידס, כמו גם מנותחים.

זיהומים שטחיים של העור והרקמות הריריות ע"י קנדידה, הגורמים לדלקות מקומיות וחוסר נוחות הם נפוצים. ולמרות שלרוב ניתן לייחס זאת לנוכחות של פתוגנים מסוג קנדידה, המונח קנדידיאזיס מתאר מספר סינדרומים של מחלות שונות, שלעיתים קרובות שונים לגמרי האחד מהשני, הן בגורמי המחלה והן בתוצאה.

 

 

הסימפטומים של הקנדידיאזיס משתנים, והם תלויים באזור הנגוע. רוב הזיהומים הקנדידיאליים מסתיימים בסיבוכים מינימליים: אדמומיות, גירוד וחוסר נוחות, ואולם הסיבוכים עשויים להיות חמורים ואף קריטיים במידה והטיפול הוזנח, ובמיוחד באוכלוסיות ספציפיות. אצל אנשים בעלי כשל חיסוני, הקנדידיאזיס מתבטא לרוב בזיהום מקומי בעור או בממברנות הריריות, כולל חלל הפה, הלוע, הושט, צינורות מערכת העיכול, שלפוחית השתן, הציפורניים ואיברי הרבייה (אצל גברים נפגעים לרוב אלו שאינם נימולים). אצל אנשים אלו, זיהומי קנדידה עשויים להפוך לחוזרים ונשנים בושט, ובכך לגרום למצב בעייתי של פטרייה הנקראת קנדידמיה.

הקנדידיאזיס נפוץ מאוד כגורם לגירוי וtגינלי או דלקת הנרתיק, והוא עשוי גם להופיע באיברי הרבייה של גברים.

תפרחת חיתולים נפוצה מאוד אצל תינוקות, והיא אינה נחשבת לבעייתית כל עוד היא אינה נמשכת מעבר למספר שבועות.

זיהומים ואגינליים עשויים לגרום לגירוד חמור, צריבה, כאב והפרשה אפורה-לבנה. סימפטומים אלו נוכחים גם במקרים של ואגינוזיס חיידקי (bacterial vaginosis) הנפוצים יותר.

זיהומי קנדידה מוגדרים כרב מערכתיים,כאשר היא פוגעת בחמש מערכות גוף שונות כמו:

עור, ציפורניים, איברי מין ורבייה, מערכת העצבים ואכילה בלתי נשלטת בכל מקרה של קנדידה יש לבצע אבחון ותשאול מקיף, הכולל את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ולבצע טיפול שורשי הכולל שינוי תזונתי ולא להסתפק במריחה של משחות שונות.