זיהומים טפיליים של המעיים שגורמים חד תאיים שונים ובלסטוציסטיס הומיניס

 

 

מבוא

 

נוכחות פתוגנים או טפילים במעיים מראה על חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעיים שקשור לכישלון מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף. בבדיקת מטופלים עם תת תזונה לא מוסברת, בעיות חיסוניות או הפרעות במערכת העיכול חיוני לבצע חיפוש ממצה אחר טפילי מערכת העיכול.

 

הימצאות זיהומי שמרי/פטריות קנדידה אלביקנס במערכת העיכול והממצא שקנדידה אלביקנס עשויה להגביר עוצמת זיהום בסטרפטוקוקים או סטפילוקוקים וחיידקים אחרים מצביעים על האפשרות שקנדידיאזיס מפושט במעיים עשוי למלא תפקיד חשוב בהגברת הפתוגניות של טפילי מעיים שונים. זיהומי חד תאיים ובלסטוציסטיס הומיניס נמצאים לעתים קרובות אצל הסובלים מקנדידיאזיס וממלאים תפקיד חשוב בתסמינים שיוחסו במקרים רבים למערכת שקשורה לקנדידה.

ניתן לצפות שכל דבר שמשפיע על האיזון העדין של רירית המעיים ישפיע על טפילי מעיים ויכולתם לזהם מטופל. לכן יש קשר בין חסרים תזונתיים, רגישויות למזון, קנדידיאזיס, הפרעות ביוכימיות והיכולת של טפיל (כגון בלסטוציסטיס הומיניס) לפלוש ולהיות פתוגני בכוח עבור האדם המאכסן.

להלן נדון בטפילים החד תאיים השכיחים ביותר שנמצאים במעיים שרואים ברפואה אקולוגית/תזונתית קלינית בבריטניה. ב´ הומיניס מתואר אחרון ולא מטופל כחד תאי. האחרון סווג לראשונה כשמר ולא כחד תאי ולאחרונה הסיקו שהוא נמצא בקטגוריה מרוחקת אך עדיין לא מסווגת.

דיאנטמבה פרג´יליס שוטונית פתוגנית שעשויה לגרום שלשול ואי נוחות בבטן. היא שוכנת במעי הגס. בשלב הטרופוזואיט היא דומה לאמבה. אין לה שלב ציסטי והיא מועברת באמצעות בליעה ישירה של טרופוזואיט.

אנדולימקס ננה זו האמבה הקטנה ביותר והיא ממקמת בדרך כלל בחלל המעי הגס והמעי העיוור. ההעברה נעשית באמצעות בליעה של השלב הציסטי. יש קשר בין זיהום בא´ ננה לבין דלקת פרקים מגיבה. פתוגניות גדולה יותר נראית כשהיא נמצאת יחד עם פתוגנים חלשים אחרים כגון ב´ הומיניס. ניתן לקשר אותה למחלה חריפה של הקיבה והמעיים.

ג´יארדיה למבליה זו שוטונית שנמצאת בתכולת התריסריון ובמרה. כשהיא נסחפת לזרם הצואה הטרופוזואיטים נמצאים בציסטה כך שרוב דגימות הצואה מכילות את הטפיל בציסטות, צורת הטרופוזואיט של השוטונית נמצאת רק במקרה של שלשול חמור. הפצת הציסטה ממאכסן  למאכסן נעשית דרך העברה צואתית-פומית, ישירה (כגון בין ילדים במעונות יום) או בין בני זוג  למין, ובאמצעות מים ומזון. התסמינים כוללים בחילות, גזים בבטן, כאב ברום הקיבה, עוויתות מעיים, שלשול, אי סבילות למזון, תת ספיגה, תגובות אלרגיות, הפרעות חיסוניות, כולל דיכוי רמות sIgA במעיים, ועייפות כרונית. זיהום בג´יארדיה למבליה עשוי לגרום ME (אנצפלומייליטיס מיאלגית) הוא עשוי לגרום זיהום נגיפי של רנ"א דו גדילי.

אנטמבה היסטוליטיקה קיימת כטרופוזואיט טפילי שנע בכוחות עצמו וכציסטה. הציסטה (הצורה המידבקת) מופצת ישירות מאדם לאדם או בעקיפין דרך מזון ומים. שלב יציאת הטפיל מהציסטה של ציסטה שנבלעה מתרחשת במעי הדק. הטרופוזואיטים המשוחררים נישאים למעי הגס שם הם גדלים ומתרבים בחלל המעי. שינויים באלימות האורגניזם או בתנגודת המאכסן עשויים להוביל לחדירה לרירית, יצירת מורסות ומחלות. לפעמים מתרחשת חדירת שכבת שרירי המעיים והאורגניזם עשוי להיכנס לוריד השער ולהגיע לכבד ולריאות שם עשויות להתפתח מורסות. ניתן לאשר אמביאזיס בבדיקת נוגדנים בנסיוב. מכיוון שחדירת רקמות אינה תדירה אנשים רבים חסרי תסמינים. תסמינים מופיעים קודם כל בעת חדירת רקמות ועשויים לכלול שלשול ועצירות לסירוגין, גזים בבטן ועוויתות. עשויה להיות רגישות באזור הכבד והמעי הגס היורד והצואה עשויה להכיל ריר ודם. תסמיני זיהום של המעיים עשויים לכלול שלשול קל, אי סבילות למזון, עייפות ודיזנטריה.

אנטאמבה הרטמני מדי פעם פוגשים גרסה קטנה יותר של א´ היסטוליטיקה. היא פחות אלימה מאשר הקרובה הגדולה יותר שלה ונחשבת פתוגן חלש.

אנטאמבה קולי מעגל החיים שלה דומה למעגל החיים של א´ היסטוליטיקה אך בדרך כלל היא לא חודרת את רירית המעי הגס. התסמינים עשויים לכלול שלשול קל. ההדבקה היא באמצעות העברה ישירה על ידי בליעת הציסטה.

קריפטוספורידיום טפיל חד תאי קוקצידי. קיימים לפחות ארבעה מיני של קריפטוספורידיום, דהיינו ק´ פרוום, ק´ מוריס, ק´ ביילי וק´ מלאגרידיס. אולם חוץ ממקרים מבודדים של ק´ פרוום מינים אלה לא אחראים למחלות בבני אדם. נראה גם שמינים אלה מדבקים במספר בעלי חיים אחרים. המיקום השכיח ביותר של הזיהום הוא דרכי העיכול. אחרי יציאת הטפיל מהציסטה של אואוציסט חיוני שנבלע, הספורוזואיט מדביק את תאי הרירית שבשטח פני החלל. כך קורה שמחזור יוצר זיגוטה שיוצרת אואוציסט שיוצר נבגים בתוך תאי המאכסן. רוב האואוציסטים עבי דופן וקיימים בצואת המאכסן. כמה אואוציסטים בעלי דופן דקה משחררים את הספורוזואיט שלהם למלל המעי ומתחילים מחדש מחזור ממקור פנימי של זיהום עצמי. לעתים עשוי להופיע גם זיהום דרכי הנשימה אחרי שאיפת אואוציסטים. האבחנה נעשית באמצעות איתור אואוציסטים בדגימות צואה, ולעתים דגימות אחרות, ובשיטות של תבחין נוגדני קשור-אנזים לאיתור נוגדני הקריפטוספורידיום בדגימות צואה. קיימות שלוש דרכי העברה עיקריות של ק´ פרוום לבני אדם:

א. מאנשים אחרים (אדם לאדם) כגון בני זוג למין, ילדים במעונות יום וכו´.

ב. מבעלי חיים (העברה מחיה לאדם או העברה זונוטית), מחיות משק (פרות וכו´), מחיות מעבדה ומחיות מחמד.

ג. מזיהום הסביבה, במיוחד מים, בחומר צואתי אנושי או של בעלי חיים. קריפטוספורידיום נעשה מוקד תשומת לב בגלל הכנסת הנחיות הקהילה האירופית לגבי איכות מים וסילוק מים.

התסמינים מתחילים בדרך כלל בין חמישה לעשרה ימים אחרי ההדבקה בשלשול מימי שעשויים להתלוות אליו חוסר תיאבון, בחילות, ירידה במשקל, צחיחות וכאבי בטן. ניתן לאתר אואוציסטים בצואה אחרי היעלמות התסמינים ועשויות להיות לכך השלכות חשובות על העברת הזיהום כי אנשים עלולים לא להיות מודעים להמשך יכולת העברת הזיהום שלהם. קריפטוספורידיום מוכר כעת כגורם חשוב של זיהום דרכי העיכול בנבדקים מדוכאי חיסון ובנבדקים בריאים. הוא עשוי להיות פתוגן שאפשר שיאיים על חיי חולי אידס.

בלסטוציסטיס הומיניס השכיחות הנוכחית של מחלת ב´ הומיניס בארה"ב מגיעה עד 12% ובארצות טרופיות נעה בין 50%-20. הוא נראה לעתים קרובות בדגימות צואה של מטופלים עם קנדידוזיס שקיים מזמן (8). כיום הוא לא נחשב פטרייה וגם לא חד תא כפי שמוזכר קודם.

עברו של ב´ הומיניס מיוחד, כמה גורמים מזהמים שעוררו את התפיסות המוטעות הרבות הציקו לטפיל לא ברור זה. הוא נמצא בנרתיק, כמו גם במעיים. בעוד ב´ הומיניס תואר כפתוגן חלש בבני אדם, רירית מעי מוחלשת, פגועה או "דולפת" שגרמו אורגניזם או אורגניזמים אחרים עשויה לחשוף אנשים להשפעות מזיקות מבלסטוציסטיס. הפתוגניות של ב´ הומיניס קשורה לנוכחות תמיכה חיידקית שחיונית להישרדותו ולנוכחות אורגניזמים פתוגניים אחרים כגון שמרים, ג´יארדיה למבליה, דיאנטמבה פרג´יליס, אנדולימקס ננה או א´ היסטוליטיקה שקיימים באוכלוסיית חיידקי המעיים. נראה שהאחרון מגדיל את הפתוגניות של ב´ הומיניס באמצעות פעולה סינרגיסטית. ב´ הומיניס מייצר לקטין שהוא בעל תכונות בולטות של דיכוי מערכת החיסון ועשוי להחמיר תגובת רגישות למזון. יחד עם עוד פתוגנים חלשים אחרים דווח על קשר למחלות כרוניות רבות, כגון תסמונת המעי הרגיז, עייפות כרונית ותלונות של דלקת פרקים/תלונות שגרוניות. האורגניזם הוא לא אווירני ויש לו שלוש צורות לפחות, דהיינו, בועית, גרגרית ודמויית אמבה. לא קיימת צורה ציסטית. הצורה הבועית נראית בשכיחות רבה בדגימות צואה ועשויה לגרום התכווצויות בדרכי העיכול, הקאות, נדודי שינה, בחילות, ירידה במשקל, חולשה, סחרחורת, גזים בבטן, חוסר תיאבון וגרד. לעתים קרובות הוא מתאכסן ברירית תא המעי, וגורם לקושי בהכחדתו. זה פתוגן חשוב שקיים בימינו. 

 

דרכי טיפול 

הטיפול בטפילים חד תאיים ובבלסטוציסטיס הומינים במה שנודע בשם רפואה "מסורתית" מתבצע באמצעות מגוון תרופות סינתטיות שסובלות מרעילות למטופל בדרגה משתנה, ובאמצעות המוצר הטבעי, אמטין, שעשוי להיות רעיל ללב ולכן אינו מומלץ על ידי רופאים ברפואה הטבעית. תרופות הבחירה הטבעיות לזיהומים הטפיליים שהוזכרו לעיל הן:

תמצית זרעי אשכוליות (ציטריסידל) היא בעלת פעילות קוטלת חיידקים (טווח רחב, כולל קמפילובקטר ג´ג´וני והליקובקטר פילורי), קוטלת פטריות (טווח רחב), קוטלת טפילים (חד תאיים ובבלסטוציסטיס הומיניס) וקוטלת נגיפים מסוימים (הרפס סימפלקס מסוג I). היא לא נספגת משמעותית מדרכי העיכול.

שמן זית מורכב מגליצרידים בעיקר מחומצה אולאית, עם כמויות קטנות של חומצה פלמיטית, לינולאית, סטארית ומיריסטית. לחומצות הבלתי רוויות (חומצה אולאית ולינולאית) יש תכונות קוטלות פטריות. מכיוון שהן נספגות במעי הדק פעילותם קוטלת החיידקים מוגבלת במידה רבה. אולם אם הן קשורות לפחם פעיל פעילותן מתבטאת דרך דרכי העיכול.

שום. הפעילות קוטלת החיידקים רחבת הטווח של השום כולל פעילות קוטלת זחלים ותכונותיו החזקות כמווסת חיסוני שמות אותו כתוספת היעילה ביותר לטיפול בזיהומי חד תאיים ובלסטוציסטיס. בנוסף יש לשום פעילויות נוגדות רעלים ונוגדות חימצון חזקות.

לקטובצילוס אצידופילוס וחיידקי ביפידוס בגלל דיסביוזת אוכלוסיית חיידקי המיעיים שקשורה למחלות מערכת העיכול שקשורות לטפילי מעיים ופתוגנים אחרים הכללת אל \-אצידופילוס וחיידקהביפידוס בתכנית הטיפול חשובה ביותר כדי לחולל נורמליזציה של אקולוגיית המעיים. לחיידקים ידידותיים אלה יש גם פעילות קוטלת חיידקים יעילה מאוד בדרכי העיכול של האדם.

מוצרים מומלצים לטיפול: (בכל מקרה המינון לפי הוראות רופא)

טיפות פרצידין פורטה – תמצית זרעי אשכוליות.

התוויות: זיהומי מעיים בחד תאיים, בלסטוציסטיס הומיניס, פטריות וחיידקים מסוימים. יחד עם כמוסות או טבליות קפריצילין לטיפול בקנדידוזיס. במקרים של כיב פפטי ניתן לתת קודם כל תוספת פרצידין לטיפול בזיהום בהליקובקטר פילורי שלעיתים קרובות מעורב בהתכייבות הקיבה והתריסריון. פרצידין עשוי להועיל בדלקת הקיבה והמייעם בגלל הספקטרום קוטל הזיהומים הרחב שלו. אחד הגורמים החשובים ביותר של מחלה זו ברחבי העולם היא קמפילובקטר ג´ג´וני שרגיש לציטריסידל.

כמוסות ייסטגארד – מכילות תמצית שמנים אתריים, שום וחיידקי מעיים ידידותיים.

התוויות: במחלות מעיים זיהומיות עם סיבוך זיהומי. ניתן להשתמש בייסטגארד כתוספת לטיפול בהתכייבות פפטית וניתן גם לרשום אותו לסיוע בדיכוי תגובות רגישות יתר.

ניתן להשתמש בו עם קוטלי פטריות כגון קפריצילין בטיפול בקנדידוזיס.

כמוסות גרליצין – שום נטול ריח מיובש בהקפאה 400 מ"ג לכמוסה.

התוויות:

א. כחומר כללי קוטל חיידקים במצבים פטולוגיים של דרכי העיכול שנגרמו בשל חיידקים, פטריות, נגיפים וטפילים.

ב. לשיפור ויסות חיסוני שמוביל ליכולת חיסונית מוגברת.

ג. לשם הפעילויות מנטרלות הרעלים ונוגדות החימצון שלהן.

ניתן להשתמש בכמוסות גרלצין עם קוטלי פטריות אחרים כגון קפריצילין בטיפול בקנדידוזיס וניתן להשתמש בהן יחד עם ביוצידין, ארדיצידין, סליצידין וטניצידין לשיפור פעילות קוטלת חיידקים כללית.

כמוסות ביו-אצידופילוס

זן INT9 חזק אנושי של ל´ אצידופילוס וחיידק הביפידוס. זנים אלה משלימים זה את זה ויישבו בהצלחה את מעי האדם.

התוויות:

א. להשלים טיפול קוטל חיידקים כללי בדרכי העיכול.

ב. לבנות מחדש את אוכלוסיית חיידקי המיעיים הרגילה במקרים של דיסביוזה של המעיים ובכך לסייע לשקם תפקוד מעיים תקין.

ניתן להשתמש בכמוסות ביו-אצידופילוס יחד עם קוטלי פטריות כגון קפריצילין בטיפול בקנדידוזיס וניתן להשתמש בהן יחד עם פרצידין פורטה או קנדיסידין לשיפור פעילותם. יש להמשיך ליטול ביו-אצידופילוס מעבר לסיום טיפול בקוטל זיהומים כלשהו כדי לאפשר החלמה מלאה של אוכלוסיית חיידקי המעיים. משך זמן הטיפול משתנה משבועיים ועד כמה שבועות אחרי תיקון הבעיה הפתוגנית והוא נתון להחלטת המטפל.

הערת שוליים:

כאשר מופיעות תופעות לוואי כגון אי נוחות ברום הבטן, כאבי ראש וכדומה בטיפול עם המוצרים המוזכרים לעיל, ברוב המקרים התופעות ייגרמו עקב "חיסול" (תגובת הקסהיימר) שגורם שחרור רעלנים עקב פעולת קוטלי החיידקים. יש להוועץ ברופא עם הופעת תסמינים אלה. הוא עשוי להפחית את המינון זמנית או/ו לרשום כמוסות גאס פלוס להסדרת התסמינים.

בדרך כלל מומלץ לעלות במינון בהדרגה לרמות הרשומות לצמצום בעיות "חיסול".

המינון של כל מוצר משתנה ממטופל למטופל והמטפל יעריך אותו באופן אישי. 

נושא הזיהום בתולעים הוא נושא רחב טווח של זיהום טפילי של המעיים עבורו יש התוויה לשימוש במוצרים המוזכרים לעיל.

יש לשלב בכל הטיפולים תוספף בשם 194 HEP להגנת הכבד בתהליך הטיפולי.

 

 

ד"ר אתי נחשון ph.D  נטורופטית

 

התוויה/מידע זה הנו בגדר כלי עזר בלבד

 

 

---